בטר אנד דיפפרנט בע"מ נ' התאחדות התעשיינים בישראל

פסק דין

1.לפנינו ערעור על החלטת כב' הרשמת מרגלית מיום 25.9.11 (תיק 41369-07-11). בהחלטתה, הורתה הרשמת על העברת הדיון בתובענה לתשלום דמי טיפול ארגוני שהגישה המשיבה, לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים, וזאת תוך שנמנעה מלפסוק הוצאות כנגד המשיבה. הערעור מכוון כנגד אי פסיקת ההוצאות בנסיבות העניין.

2.ביסוד הערעור עומדת הטענה כי בהליכים קודמים שהתנהלו בין הצדדים, קבע בית דין זה (כב' סגנית השופט הראשי (כתארה אז) ע. פוגל בתיק עב 5683/00) כי הסמכות המקומית לדון במחלוקת שבין הצדדים נתונה לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים. לפיכך, מלכתחילה, לא היה מקום כי ההליך דנן יוגש לפני בית דין זה. לטענת המערערת נגרמו לה הוצאות מעצם הגשת הבקשה להעברת הדיון, ולפיכך יש לחייב את המשיבה בתשלום הוצאות הולמות.

3.המשיבה לא התנגדה להעברת הדיון. לטענתה אילו פנתה אליה המערערת עובר לפנייתה לבית הדין, היא הייתה מסכימה להעברת הדיון באופן שלא היה גורם למשיבה כל נזק. עוד טוענת המשיבה כי תקנות בית הדין האזורי לעבודה לא קבעו כללים ביחס לסמכות המקומית בתובענות לתשלום דמי טיפול ארגוני.

4.הצדדים הודיעו על הסכמתם כי פסק הדין בערעור ינתן על סמך טיעונים בכתב ללא צורך בקיום דיון. לאחר שעיינו בטיעוני הצדדים וכן בהחלטות בתי הדין בהליכים הקודמים להלן החלטתנו:

5."הכלל הוא כי אין ערכאת הערעור מתערבת בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית בכל הקשור בפסיקת הוצאות משפט, וביחוד משמדובר בפסיקת הוצאות בהליך ביניים, אלא אם כן מדובר בפגם חריג ויסודי בפסיקתה של הערכאה הדיונית".

(ד"ר יצחק לובוצקי, שופט, סדר הדין במשפט העבודה, פרק 13 עמ' 18).

6.לאחר שעיינו בטענות הצדדים, איננו סבורים כי נסיבות העניין דנן מצדיקות סטיה מן הכלל, ובפרט כאשר ניתן יהיה לשוב ולדון בשאלת ההוצאות בסיום ההליך.

7.לנוכח האמור לעיל הערעור נדחה.

לפנים משורת הדין, ומאחר שבית הדין אכן התרשם כי בנסיבות העניין דנן נגרמה למערערת טרחה מיותרת בגין התנהלותה של המשיבה, איננו פוסקים הוצאות בשל הערעור שנדחה.

ניתן היום, ט"ז כסלו תשע"ב, 12 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.

חיים זהבי

נ.צ. עובדים

אופירה דגן-טוכמכר, שופטת

עו"ד עמנואל סלע

נ.צ. מעבידים

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: